גזר דין בתיק ת"פ 16582-04-11

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בצירוף שני תיקים כדלקמן:

א.      בת"פ 5932-11-10 הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות וגניבה, בכך שביום 31.10.10 התפרץ יחד עם אחר למחסן ששימש למגורים, על ידי תלישת המנעול בכוונה לבצע גניבה וגנב מהמחסן 50 ש"ח.

ב.      בת"פ 16582-04-11 הורשע הנאשם בעבירה של הסגת גבול, בכך שביום 7.4.11 הסיג גבול לבית מגורים, בכך שפתח את הדלת שהייתה סגורה בכוונה לבצע גניבה. קטינה במקום הבחינה בנאשם מחטט במגירות ואז נמלט הנאשם.

2.       טענות התביעה - המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם. היא ציינה כי מדובר באדם עם עבר פלילי מכביד בעבירות דומות, הגם שחלפה תקופה של כמה שנים מאז הרשעתו האחרונה. באירוע השני נגרמה טראומה לקטינה שהבחינה בנאשם בתוך ביתה.            
בתי המשפט התריעו כי יש לנקוט גישה מחמירה בעבירות רכוש בכלל ועבירות התפרצות לבתי מגורים בפרט.    
מדובר במי שסיגל אורח חיים עברייני, ולכן, למרות ההליך השיקומי, ראוי לגזור עליו מאסר של בין שנה לשנתיים.

3.       טענות ההגנה - ב"כ הנאשם הדגיש כי שני כתבי האישום תוקנו באופן משמעותי.
בכתב האישום הראשון נמחקה העבירה של שימוש במסמך מזויף, ויש לזכור כי מדובר רק בהתפרצות למחסן ובגניבת רכוש בעל ערך מינורי.                     
בכתב האישום השני, שהוא היה החמור יותר, הוסבה העבירה מהתפרצות לעבירה קלה יחסית של הסגת גבול בלבד. ציין הסנגור כי אין מדובר בתיק התפרצות רגיל, אלא בסכסוך עם המתלונן, כאשר בעל הבית החזיק שלא כדין ברכוש הנאשם.       
הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, ממנה עולה כי הנאשם עבר הליך שיקום משמעותי. אמנם לחובת הנאשם עבר פלילי אך העבירה האחרונה הינה משנת 2005. הנאשם לקח אחריות על מעשיו ולאורך זמן ממושך הוא מתמיד בהליך הטיפולי.
בנוסף לכך אביו נפטר, הוא עובד היום בחנות של אביו, יש לו בת זוג, הם עומדים להנשא ונמצאים בטיפולי פוריות. כל גישתו לחיים השתנתה לנוכח היציבות הזוגית והתעסוקתית ולכן יש מקום לתת לו הזדמנות. הסנגור הוסיף וציין כי מאסר בעבודות שירות עלול להביא לפגיעה משמעותית בהליך השיקומי, כפי שקובע שירות המבחן. הנאשם עצמו נשא דברים טרם גזר הדין. הוא הסביר כי באותה תקופה לא היה מודע לנזקים שהוא גורם, והיום, בעזרת הטיפול הוא נמצא במקום אחר.

4.       עבר פלילי - לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות. בשנת 2002 הוא נדון בגין צירוף של 13 תיקים בעבירות חמורות למאסר ממושך. בשנת 2007 הוא נדון בגין עבירת רכוש משנת 2005 להארכת המאסר המותנה מהתיק הראשון.

5.       שירות המבחן - תסקיר מיום 29.12.11 ציין כי הנאשם רווק בן 32, המתגורר עם ארוסתו ועובד אצל קבלן אינסטלציה. מגיל צעיר הוא החל לצרוך סמים ולאורך השנים השתלב מספר פעמים באשפוזיות לשם גמילה. למרות טענתו כי הוא נקי כבר שש שנים, הרי שבהליך המעצר ביוני 2011 נמצאו שרידי סם בגופו.    
לאחר שחרורו בתיק הנוכחי, החל הנאשם טיפול ביחידה לנפגעי סמים בבאר שבע, ממנה נמסר, כי הנאשם מגיע באופן קבוע, משתף פעולה ומוסר בדיקות שתן נקיות משרידי סם. שירות המבחן מציין כי הנאשם מודה בביצוע העבירות, אולם נוטה להציג תמונה מגמתית.
תסקיר משלים מיום 1.4.12 ציין כי בתקופת הדחייה התמיד הנאשם להגיע לשיחות טיפוליות ולבדיקות שתן ביחידה לנפגעי סמים בבאר שבע, ואף רכש כלים להתמודדות עם הכמיהה לשימוש בסם. באשר להתייחסותו לעבירות, הדגיש התסקיר כי הנאשם לוקח אחריות רבה יותר על התנהגותו מאשר בתסקיר הראשון. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן על צו מבחן, וציין כי אין המלצה לצו של"צ משום שעונש מסוג זה יקשה על ההליך השיקומי.            
תסקיר סופי מיום 30.8.12 הוסיף וציין כי הנאשם ממשיך לשתף פעולה באופן מלא בטיפול, ומביע מוטיבציה כנה להתמיד בשיקום ובניקיון מסם. שירות המבחן הדגיש כי עונש של"צ בהיקף נמוך אשר יהיה מותאם לעבודתו ולהמשך הטיפול ב"בית-חוסן", יאפשר לנאשם לפצות את החברה ולהוות ענישה שיקומית. יחד עם זאת, מאסר בעבודות שירות עלול להוות פגיעה משמעותית בהליך השיקומי. בנסיבות אלה, שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן לשנה וצו של"צ בהיקף של 100 שעות.

6.       הכרעה - יש ממש בטענת המאשימה באשר להכרח למגר עבירות רכוש מעין אלה על ידי ענישה מחמירה. המאשימה הגישה שני פסקי דין ברע"פ 2037/08 באזוב נ' מדינת ישראל (2008), ורע"פ 547/08 טוקראס נ' מדינת ישראל (2008). בשני פסקי הדין אושרו עונשי מאסר של שנה בפועל בגין עבירת התפרצות לבית מגורים, אף ללא עבר פלילי.

7.       בענייננו, מחד גיסא, לא ניתן להתעלם מחומרת העבירות שעבר הנאשם. לחובתו עבר פלילי מכביד, גם אם לא מהשנים האחרונות. לא ניתן להקל ראש בעובדה שהוא עבר שתי עבירות רכוש שאינן פעוטות בהפרש של כחצי שנה בלבד. מאידך גיסא, כפי שציין הסנגור ישנן נסיבות מיוחדות אשר מאפשרות הקלת מה בענישה.

8.       למרות הנסיבות המקלות, ראוי היה הנאשם לענישה משמעותית של מאסר בפועל, לנוכח חומרת העבירות ועברו הפלילי, אלמלא הצלחת ההליך השיקומי. מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם מתמיד תקופה ממושכת בהליך הטיפולי. הוא משתף פעולה באופן מלא ונקי משימוש בסמים כבר תקופה ארוכה. חבל לקטוע הליך זה על ידי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, אף שזהו העונש ההולם את העבירות שלעצמן.